יום חמישי, 7 באוגוסט 2008
יום שישי, 30 במאי 2008
שיטות כרסום וחריטה
שיטה מצויינת לבניית אבי טיפוס לפטנטים והמצאות, היא שיטת העיבוד השבבי. עיבוד שבבי מאפשר לייצר חלקים מכל חומר גלם, בניגוד לשיטות אחרות כמו הדפסה תלת מימדית המאפשרת להכין את אב הטיפוס לפטנט מפולימרים דמויי אפוקסי בלבד. בעזרת עיבוד שבבי ניתן להגיע לדיוקים מרשימים, אך הגיאומטריה של החלק מוגבלת בהשוואה לשיטות אחרות (כמו יציקה או הדפסה תלת ממדית. אתר הנחמד העוסק בנושא הוא פורטל עיבוד שבבי זה, אשר עוסק גם בכרסום וחריטה
יום חמישי, 3 באפריל 2008
יום רביעי, 12 במרץ 2008
יום ראשון, 9 במרץ 2008
המצאות ופטנטים
לאחר שהתחלתי לכתוב בבלוג שלי בנושאי אנימציה, פיתוחים טכנולוגים, פטנטים ועיצוב תעשייתי, מצאתי בלוגים נוספים העוסקים בתחומים אלו.
ברצוני להמליץ בחום על בלוג חיפוש פטנטים מצויין שמצאתי בזמן הגלישה.
בבלוג נוסף העוסק בנושא הקרוב לליבי הוא בלוג ה אנימציה ו הדפסה תלת מימדית
יום שני, 11 בפברואר 2008
השפעתן של המצאות
השפעתן של המצאות
בין ההמצאות יש כאלה שהשפעתן ממוקדת בתחום מסוים, ואין הן מורגשות מחוץ לאותו תחום. להמצאות אחדות השפעה מרחיקת לכת על רווחתם ואורח חייהם של בני האדם. דוגמאות להמצאות מהסוג השני הן:
המצאת הדפוס, שהחלה את מהפכת הדפוס.
מנוע הקיטור ומכונת הטווייה, שהחלו את המהפכה התעשייתית.
המכונית, ששינתה במידה ניכרת את ניידותו של האדם על-פני היבשה.
הטלפון הסלולרי, שהעניק לאדם יכולת תקשורת כמעט בלתי מוגבלת במקום ובזמן.
[עריכה] חממות להמצאות
עד המאה ה-19 הייתה יצירתן של המצאות פעולה אינדיבידואלית של הממציא בבית המלאכה או במעבדה שלו. מאז הולכת מלאכת ההמצאה והופכת לתהליך ממוסד הנעשה בגופי מחקר ופיתוח גדולים, על-ידי קבוצות של חוקרים ומהנדסים. גם כאשר ההמצאה נעשית בידי ממציא בודד, אין זה תהליך פשוט. היטיב לתאר זאת תומאס אלווה אדיסון, מגדולי הממציאים, באמרו: "המצאה מורכבת מאחוז אחד של כישרון ומתשעים ותשעה אחוזים של זיעה".
בתי גידול בולטים להמצאות:
זירוקס פארק
מעבדות בל
מרכזי המחקר של חברת IBM
גוף מרכזי בישראל שעיסוקו המצאה הוא חברת "רפאל" (לשעבר רפא"ל - רשות פיתוח אמצעי לחימה).
בשלהי המאה העשרים נעשה עיסוק נרחב בהמצאות במסגרת מפעלי היי-טק, ובפרט בחברות הזנק (סטארט-אפ).
אחד המאפיינים הבולטים של ארגון העוסק בהמצאה הוא הזכות להיכשל (ויש אומרים: החובה להיכשל). בעוד שבפעילות הנדסית שגרתית מצפים מהמהנדס להצליח במשימתו, ואוי לו למהנדס אשר הגשר שתכנן התמוטט, הרי בפעילות שמטרתה המצאה הכישלון הוא תוצאה סבירה ביותר. על משה פלד, שהיה מנכ"ל רפא"ל בשנות השמונים מסופר שאמר על עבודתם של החוקרים: "אם הכול הצליח, סימן שלא העזתם. אני הייתי מצפה ש-50% יסתיימו בכישלון". ד"ר קובי ורטמן, חוקר בולט ברפא"ל ייחס את הצלחת הארגון לגישה ניהולית "שאיפשרה לאנשים להיכשל ולא הוציאה אותם להורג. היא עודדה אנשים ליזום. כישלון בפיתוח או בניסוי נחשב חלק מהלימוד, לא סוף הדרך".
מימוש הזכות להיכשל מצריך חוסן כלכלי של הארגון העוסק במחקר ופיתוח. חברת הזנק המשקיעה את כל ההון שגייסה בפיתוחה של המצאה, אך אינה מצליחה להביא המצאה זו לכלל מוצר מסחרי, עלולה להגיעה לסוף הדרך.
במדינת ישראל עוסק משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בעידודן של חברות העוסקות בפעילות שיש בה פריצת דרך טכנולוגית, באמצעות המדען הראשי של המשרד. מקור מימון נוסף למיזמים מסוג זה הוא קרנות הון סיכון. בקידום מחקר ופיתוח בתחום הביטחוני עוסק מפא"ת.
בין ההמצאות יש כאלה שהשפעתן ממוקדת בתחום מסוים, ואין הן מורגשות מחוץ לאותו תחום. להמצאות אחדות השפעה מרחיקת לכת על רווחתם ואורח חייהם של בני האדם. דוגמאות להמצאות מהסוג השני הן:
המצאת הדפוס, שהחלה את מהפכת הדפוס.
מנוע הקיטור ומכונת הטווייה, שהחלו את המהפכה התעשייתית.
המכונית, ששינתה במידה ניכרת את ניידותו של האדם על-פני היבשה.
הטלפון הסלולרי, שהעניק לאדם יכולת תקשורת כמעט בלתי מוגבלת במקום ובזמן.
[עריכה] חממות להמצאות
עד המאה ה-19 הייתה יצירתן של המצאות פעולה אינדיבידואלית של הממציא בבית המלאכה או במעבדה שלו. מאז הולכת מלאכת ההמצאה והופכת לתהליך ממוסד הנעשה בגופי מחקר ופיתוח גדולים, על-ידי קבוצות של חוקרים ומהנדסים. גם כאשר ההמצאה נעשית בידי ממציא בודד, אין זה תהליך פשוט. היטיב לתאר זאת תומאס אלווה אדיסון, מגדולי הממציאים, באמרו: "המצאה מורכבת מאחוז אחד של כישרון ומתשעים ותשעה אחוזים של זיעה".
בתי גידול בולטים להמצאות:
זירוקס פארק
מעבדות בל
מרכזי המחקר של חברת IBM
גוף מרכזי בישראל שעיסוקו המצאה הוא חברת "רפאל" (לשעבר רפא"ל - רשות פיתוח אמצעי לחימה).
בשלהי המאה העשרים נעשה עיסוק נרחב בהמצאות במסגרת מפעלי היי-טק, ובפרט בחברות הזנק (סטארט-אפ).
אחד המאפיינים הבולטים של ארגון העוסק בהמצאה הוא הזכות להיכשל (ויש אומרים: החובה להיכשל). בעוד שבפעילות הנדסית שגרתית מצפים מהמהנדס להצליח במשימתו, ואוי לו למהנדס אשר הגשר שתכנן התמוטט, הרי בפעילות שמטרתה המצאה הכישלון הוא תוצאה סבירה ביותר. על משה פלד, שהיה מנכ"ל רפא"ל בשנות השמונים מסופר שאמר על עבודתם של החוקרים: "אם הכול הצליח, סימן שלא העזתם. אני הייתי מצפה ש-50% יסתיימו בכישלון". ד"ר קובי ורטמן, חוקר בולט ברפא"ל ייחס את הצלחת הארגון לגישה ניהולית "שאיפשרה לאנשים להיכשל ולא הוציאה אותם להורג. היא עודדה אנשים ליזום. כישלון בפיתוח או בניסוי נחשב חלק מהלימוד, לא סוף הדרך".
מימוש הזכות להיכשל מצריך חוסן כלכלי של הארגון העוסק במחקר ופיתוח. חברת הזנק המשקיעה את כל ההון שגייסה בפיתוחה של המצאה, אך אינה מצליחה להביא המצאה זו לכלל מוצר מסחרי, עלולה להגיעה לסוף הדרך.
במדינת ישראל עוסק משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בעידודן של חברות העוסקות בפעילות שיש בה פריצת דרך טכנולוגית, באמצעות המדען הראשי של המשרד. מקור מימון נוסף למיזמים מסוג זה הוא קרנות הון סיכון. בקידום מחקר ופיתוח בתחום הביטחוני עוסק מפא"ת.
הירשם ל-
רשומות (Atom)